הוצאות מוכרות בעסק - מורה נבוכים

מיסים מוטלים רק על רווחים, כלומר ככל שההוצאות העסקיות עולות, הרווח יורד ובעקבות כך גם שיעור המס. כדי לחשב הוצאה להפחתת מס, יש לקשור את העלות ישירות לייצור הכנסה (אם רק באופן חלקי, ניתן להכיר בחלק המקביל).

 

רשות מס הכנסה מכירה במספר קטגוריות יסוד של הוצאות:

1. הוצאות מיידיות הניתנות לניכוי מוחלט, כמו עלות חומרי גלם או משכורות לעובדים.
2. הוצאות שוטפות עם הכרה מוגבלת של הרשויות, כגון עלויות הקשורות לרכב, ביגוד או חינוך.
3. הוצאות היברידיות עם רכיבים אישיים ועסקיים כאחד (למשל, חשבונות חשמל עבור משרד ביתי) מוכרות באופן יחסי על בסיס יחס השימוש העסקי (החלק העסקי משטח הבית הכולל).
4. כל הוצאות ענישה, כגון קנסות או עונשים, אינן מוכרות כלל.
5. הוצאות הוניות, כגון רכישת נדל"ן שנועדה לייצר הכנסה לאורך שנים רבות. ההכרה בהוצאות אלו היא חלקית ומתפרסת על פני חיי הנכס בהתאם להנחיות מס הכנסה. החלק המאושר מהעלות מכונה "הוצאות פחת". לדוגמה, הנחיות מס הכנסה קובעות כי הוצאות הפחת של מחשב היא 33% ממחירו המקורי לשנה.

 

ביחס למע"מ, רק עוסקים "מורשים" חייבים להגיש דוחות קבועים (חודשיים או דו-חודשיים). כדי לתבוע החזרים בגין הוצאות מע"מ, על העוסק להמציא חשבונית דרך הקופה או באמצעות תוכנה יעודית המעידה על כך שההוצאה נוצרה למטרות עסקיות. רשויות מע"מ משווים בין הכנסות מע"מ להוצאות מע"מ. אם ההוצאות עולות על ההכנסה, העוסק זכאי להחזר, אחרת הוא חייב בתשלום. הוצאות מעורבות מוערכות על סמך השימוש העיקרי בהן - ניתן לנכות 66% מהמע"מ מהוצאות עסקיות בעיקר, ורק 25% מהוצאות אישיות בעיקר.

 

בנוסף לעוסקים "מורשים", ישנם הרבה עסקים עצמאיים קטנים יותר המכונים "עוסקים פטורים". המונח "פטור" מתייחס לניהול תיקי מע"מ - "עוסק פטור" פטור מחישוב מע"מ. עם זאת, הפטורים מגביית מע"מ גם אינם יכולים לתבוע החזרי מע"מ. חשוב לציין שלא ניתן לשמור על מעמד 'עוסק פטור' מעבר לסף הכנסה שנתי מסוים (מתעדכן מדי שנה). עצמאים רבים שעדיין לא הגיעו לסף זה בוחרים לעיתים קרובות להפוך ל'עוסקים מורשים' מכיוון שהחזרי המע"מ יכולים לספק רווח נקי משמעותי (שאינו חייב במס הכנסה) בעסקים מסוימים.

 

עקרון המיסוי הוא פשוט: מיסים יש לשלם רק על רווח. הרווח מחושב על ידי ניכוי סך ההוצאות מסך ההכנסות בתוך שנת מס נתונה. לכן, ככל שהרווח גדול יותר, כך המס גבוה יותר ולהיפך. הוצאות מוכרות לצורכי קיזוז מס אם הן הוצאו כדי לייצר הכנסה. אם רק חלק מההוצאה תרמה לייצור הכנסה, אזי ניתן להכיר בחלק זה.

 

פקודת מס הכנסה והתקנות הנלוות מגדירות את סוגי ההוצאות המוכרות, הנחלקות בדרך כלל למספר קטגוריות:

 

1. הוצאות מוכרות במלואן: מדובר בהוצאות שוטפות שהוצאו לצורך ייצור הכנסה, כגון רכישת חומרי גלם, שכר עבודה, שכירות, תחזוקה וציוד משרדי.
2. הוצאות הכרה מוגבלות: מדובר בהוצאות שוטפות שרשויות המס הגבילו לצרכי מס, כגון רכב, נסיעות לחו"ל, ביגוד, כיבוד וחינוך.
3. הוצאות מעורבות: אלו עלויות המכילות רכיבים עסקיים ואישיים כאחד. במקרים כאלה, רק החלק העסקי מוכר לצרכי מס. לדוגמה, אם משרד העסק ממוקם בתוך בית מגורים, ניתן לחלק את ההוצאות באופן יחסי לפי גודל המשרד ביחס לגודלו הכולל של הבית.
4. הוצאות לא מוכרות: מדובר בקנסות, קנסות או כל הוצאה עונשית אחרת.
5. הוצאות הוניות: אלו עלויות שהוצאו לרכישת נכסים שנועדו לייצר הכנסה לאורך מספר שנים. ההכרה בהוצאות נפרסת על פני אורך החיים השימושיים של הנכס, בהתאם לתקנות מס הכנסה. הוצאה מוכרת של כל שנה מכונה "הוצאות פחת". לדוגמה, במקרה של רכישת מחשב, כל שנה נרשמים כהוצאה 33% מהעלות המקורית.

 

לדיווח במע"מ ישנם שני סוגי עוסקים - "מורשה" ו"פטור" (ממע"מ).

 

עוסק "מורשה" הוא מי ש:

 

• בעל מחזור פדיון שנתי העולה על הגבול שנקבע על ידי רשויות המס (נכון לשנת 2023 מגבלה זו עומדת על 107,692 ₪).
• שייך לקבוצת המקצועות החופשיים בהתאם לתקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף.

 

אם עוסק אינו עומד בתנאים אלו, הוא נחשב לסוחר פטור ואינו מחויב לדווח באופן שוטף לרשויות מע"מ, למעט דיווח שנתי על מחזור ההכנסות של שנת המס הקודמת.

 

חשבונאות מע"מ של עוסק מורשה היא חודשית או דו-חודשית, בהתאם לסוג העסק ומחזור ההכנסות שלו. כדי לקזז מע"מ, עליהם לספק חשבונית עבור ההוצאה. מע"מ אינו חל על תשלומי שכר, ארנונה, אגרות וכו', מכיוון שאין חשבונית עבור תשלומים אלו. כמו כן, לא ניתן החזר מע"מ על סחורות או שירותים שנרכשו בחו"ל עבור העסק שכן המע"מ הוא מס מקומי החל רק על עוסקים וחברות מקומיות. עם זאת, גם עוסק מורשה עצמאי המעניק שירותים ללקוח זר (חברה ציבורית לא ישראלית) פטור מגביה ותשלום מע"מ על העסקה.

 

במהלך כל תקופת דיווח, משווים תשלומי מע"מ עבור הוצאות ותקבולי מע"מ עבור הכנסה:

 

• אם קבלות מע"מ עולות על תשלומי מע"מ, יש לשלם מע"מ.
• אם קבלות מע"מ נמוכות מתשלומי מע"מ, יש לשלם החזר מע"מ.

 

באשר להוצאות מעורבות, ההכרה במע"מ מבוססת על השימוש העיקרי בהוצאה. במידה והשימוש העיקרי הוא למטרות עסקיות, ניתן לנכות 66% מסכום המע"מ שעל החשבונית. אם השימוש העיקרי הוא אישי, ניתן לנכות רק 25% מסכום המע"מ. לסכום ההוצאה מתווסף מע"מ בלתי ניתן לתביעה. המע"מ על רכישת רכוש קבוע מוכר באופן מיידי בחודש רכישת הנכס, אלא אם מדובר בהוצאה שלא מוכרת לצרכי מע"מ, כמו רכישת רכב. זה חיוני לשמור על דיווח מדויק, במיוחד עבור הוצאות מעורבות. קיזוז מע"מ מהוצאות שקשה לייחס לעסק עלולים לעורר ביקורת תיק מע"מ, ואי התאמה עלולה לגרום לסנקציות כספיות ופליליות נגד העוסק המורשה.

---

צור קשר!